akavitalkeren@gmail.com

השארת הודעה מהירה

"מה לך ולקראטה, לכי לרקוד באלט"

אמרו בתחילה לרחל בר (16), אך היא היתה נחושה להתמיד ולהצליח, ובמשך חמש השנים האחרונות היא אלופת הארץ בקאטה ובקומיטה. בעוד חצי שנה תשתתף בר באליפות העולם בקראטה שתתקיים בברזיל. בר: "השאיפה שלי היא להצליח באליפות ולזכות בהכרה בינלאומית"

רגע לפני שאתם מנסים להתחיל עם רחל בר (16) מנהריה, תחשבו פעמיים. אם אתם בקטע רציני, אז שתדעו שכרגע היא צמודה חזק.

אם אתם סתם מנסים להתחכם, אז כדאי שתדעו שהנערה החיננית שמולכם היא בעלת חגורה שחורה בקראטה ושהתחכמויות מיותרות עלולות לעלות לכם יקר. רחל בר, חברת המרכז לאמנויות הלחימה שוטוקאן קראטה-דו בנהריה, היא אלופת ישראל בקאטה ובקומיטה כבר חמש שנים רצופות. נכון להיום, גם לא נראית יריבה באופק שעלולה לסכן את מעמדה של רחל.

מה פתאום קראטה?

"זה התחיל עוד כשהייתי ילדה קטנה. הייתי כמו בן. בזמן שחברות שלי היו עסוקות בבובות ושטויות כאלה אני אהבתי ללכת עם הבנים ולשחק איתם כדורגל. על הרקע הזה כל הזמן הציקו לי, והיו לי המון בעיות. כולם צחקו עלי וירדו עלי. היתה תקופה שנסענו כל המשפחה לבלגיה. שהינו שם שנה וחצי, וכשחזרתי החלטתי להירשם לחוג לקראטה,ולו רק כדי להוכיח לכל אלה שצחקו עלי, שאני בחורה חזקה, שיכולה להגיע להישגים בתחום שמתעסקים בו בעיקר גברים".
בגיל 11 הגיעה רחל לראשונה למרכז לאמנויות לחימה בנהריה.
בימים הראשונים עוד היתה רחל אחד מתוך שתיים שהתאמנו בחוג. לבסוף היא נותרה לבדה, מה שכלל לא הפריע לה להמשיך להתאמן במרץ רב. רחל: "ככל שהתאמנתי נמשכתי לזה יותר ויותר.
זה הגביר אצלי את תחושת הביטחון העצמי, ועוד יותר את העובדה שמעתה אף אחד לא יוכל לצחוק עלי. כל יום למדתי משהו חדש, וזה עשה לי ממש טוב. הייתי יוצאת לרחוב בביטחון מלא שאני יכולה להגן על עצמי לבד".

מה חשבו על כך ההורים, החברים וכל מי שסביבך?

"ההורים שלי דווקא נורא תמכו. הם עודדו אותי ואפילו ליוו אותי בתחרויות הראשונות. החברים ראו את כל העניין כבדיחה. היו ימים שהייתי חוזרת מאימונים עם סימנים כחולים בכל הגוף. בהתחלה היו מעירים לי כל מיני דברים כמו: "מה לך ולקראטה, לכי לרקוד באלט". חלק אחר אמר שקראטה זה לא דבר שמתאים לבחורה וזה מרתיע בנים. אחרים הזהירו אותי שזה קשה ושלא אחזיק מעמד. כולם הרימו גבות, אבל אני הייתי נחושה להתמיד ולהצליח. להערות הציניות לא התייחסתי. להפך, זה רק הגביר אצלי עוד יותר את הרצון להצליח ולהוכיח לכולם שגם בת יכולה להגיע להישגים בענף של גברים".

כמה זמן את מקדישה לקראטה?

"אני מתאמנת שלוש פעמים בשבוע, כשכל אימון לוקח שעתיים. לפעמים יש אימון שבועי אחד מסכם, והוא נמשך עד ארבע שעות. אבל זה כלום לעומת מה שאני עוברת לפני תחרויות.
אז, קצב האימונים מוגבר, ולעיתים אני נאלצת להתאמן כל שבוע. זה מאוד קשה, אבל הזכייה באליפות מעניקה תחושה עצומה של סיפוק עצמי והרגשה טובה, שזה בעצם שווה הכל".

בבית הספר עמל בנהרייה, שם לומדת רחל, נותנים לה כבוד. אבל להיות אלופת ישראל בענף ספורט כלשהו, דורש הרבה שעות של אימונים מפרכים ועבודה קשה. במקרים רבים זה בא גם על חשבון הזמן הפנוי. "כשיש תחרויות, אני לא יוצאת לבלות". אומרת רחל אבל חיש מתוודה, "פעם, לפני תחרויות הייתי מבריזה למאמן ויוצאת לבלות עם כל החבר'ה. למחרת זה הורגש היטב בקרבות, כי הייתי עייפה. לא שזה הפריע לי לנצח, אבל היום אני מקצוענית".

וזה אומר הכנה נכונה לפני כל תחרות. הכנה שכזו כוללת הכנה גופנית (מנוחה ארוכה), הכנה בריאותית (תפריט מזון לפי מתכון מיוחד) והכנה נפשית (קלטות עם מוסיקה שקטה ומרגיעה).

בשרשרת ההישגים של רחל בר ישנו הפסד בודד אחד, רחל משחזרת: "כשעליתי לזירה ראיתי מולי בחורה צנומה עם חגורה כחולה. אני בעלת חגורה שחורה וכמו שאתה רואה גם מוצקה מבחינה פיסית. התייחסתי ליריבה שמולי בזילזול מופגן.

כשניתן האות היא הפתיעה אותי בשני תרגילים והשכיבה אותי על הקרקע. הייתי המומה מהחוסן שלה, ועוד לפני שהבנתי מה קורה שמעתי את הגונג.

לקחתי את ההפסד הזה נורא קשה, אבל בדיעבד הוא עזר לי, כי מאז אני לא מזלזלת בשום יריבה ולוקחת כל קרב בשיא הרצינות. זה היה ההפסד הראשון והיחיד שלי".

היו עוד רגעים קשים?

"היו הרבה, אבל כאן אני רוצה שתציין את ההורים שלי, רותי ועמירם ואת המאמן שלי אביטל קרן, שתמכו בי ועודדו אותי לכל אורך הדרך. הרבה בזכותם הגעתי לאן שהגעתי".

גילו לי שלחבר שלך יש חגורה כחולה, שזה אומר שהוא בדרגה יותר נמוכה ממך. זה לא מפריע לו?

"את זה תצטרך לשאול אותו. אני חושבת שזה בכלל לא מפריע. לדעתי, הוא אפילו גאה בי".

קרה לך כבר שנאלצת להשתמש בכשרונותיך גם מחוץ לזירת הקרבות?

"כן, פעם אחת. זה קרה בערב חג. ליוויתי איזו חברה הביתה ובדרך חזרה היו שני חבר'ה שניסו להתחיל איתי. בהתחלה הם זקרו כל מיני הערות. לא התייחסתי והמשכתי ללכת. הם התעצבנו, התקרבו אלי וברגע שאחד מהם שם על ת'יד, עשיתי לו תרגיל ובתוך שניות הדבקתי אותו למדרכה. החבר שלו היה המום. הם ניסו להגיב, ואני מיד עברתי למצב של התגוננות. הם הבינו עם מי יש להם, התקפלו וברחו. גם היום יש כאלה שמנסים לשחק אותה גיבורים, אבל אני מתעלמת".

בחודש אוקטובר הקרוב תיערך בברזיל אליפות העולם בקראטה מסורתי. רחל בר, הנמנית עם סגל נבחרת הבנות של ישראל תיהיה בתחרות. ההכנות, למעשה, כבר החלו, ורחל בר כבר לא יכולה לחכות לרגע שבו תעלה לזירה.

מה השאיפות שלך בעתיד?

"בעוד חצי שנה תתקיים אליפות העולם בקראטה, והשאיפה שלי היא להצליח באליפות ולזכות בהכרה בינלאומית.
אני מאוד מקווה לייצג את ישראל בכבוד ולהגיע להישגים בינלאומיים".

יש לכם שאלות?

השאירו פרטים ונחזור אליכם

השאירו לנו את הפרטים הבאים

מבטיחים לחזור בהקדם:

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני